מזונות ילדים גם בטרם הפרדת מגורים – האמנם?
עורכי הדין העוסקים בדיני משפחה מכירים את היטב את הסיטואציה בה עלו יחסי הצדדים על שרטון והם מעוניינים להתגרש. דא עקא, לעיתים, לאישה אין היכן להתגורר כיוון שהיא איננה יכולה לשאת בתשלום דמי השכירות או לחילופין כאשר הבעל מסרב לצאת מדירת המגורים כך שהמגורים המשותפים הם הכרח.
מה יהיה איפא הדין במצב שכזה שבו הצדדים מתגוררים תחת אותו קורת גג אך למעשה, "חיים בנפרד" לעניין שאלת דמי המזונות? האם לאישה יש עילת תביעה למזונות כנגד הבעל או שמא נאמר ומאחר וצדדים חיים יחד תחת אותה קורת גג הרי שלאישה אין כל עילת תביעה כנגד הבעל.
לשאלה חשובה זו יש כמובן נפקות משפטית גדולה שכן ככל והתשובה לשאלה זו תהיה שלאישה יש עילת תביעה הרי שבית המשפט מחויב לדון בה וליתן החלטתו בבקשה בשים לב לפרמטרים המנחים שבהם נדון להלן.
ברם, וככל והתשובה לשאלה זו הינה שלילית הרי שלאישה אין כל עילת תביעה כנגד הבעל למזונות וממילא וככל ותוגש תביעה הרי שאין מנוס אלא מלסלק אותה על הסף.
בעיה נוספת שמתעוררת בהקשר זה נוגעת למעמד האם להגיש תביעה בשם הקטינים כאשר השאלה מתחדדת ביתר שאת כאשר האב- הנתבע טוען שמזונות אלו מסופקים על ידו במלואם.
לשון אחרת- השאלה קשורה בעילת תביעה למזונות ובמעמד מגיש התביעה האם זו קיימת לאם הקטינים בנסיבות של מגורים משותפים תחת אותה קורת גג, כאשר על פניו האב משלם ללא חיוב שיפוטי את הוצאות וצרכי הקטינים לרבות מדורם?
עיון מדוקדק בסוגיא זו מעלה כי הפסיקה איננה משופעת ודומה, כי הגישה השיפוטית האינטואיטיבית נוטה יותר לגישה פרגמטית וקונקרטית בכל מקרה ומקרה וזאת על מנת לאפשר לזוג לקיים אפשרות לקיום חיים סבירים ללא מניפולציות בעקבות ההליכים המשפטיים.
מכוחה של גישה זו מצאנו פעמים רבות, פסיקה המחייבת את האב (שעה שהוא מתגורר עם האם) בתשלום מזונות לאם (לרבות מזונות זמניים) הגם שהאב שילם במישרין תשלומים שונים לנותני שירותים גם שאין כנגד האב כל חיוב משפטי.
על הגישות השונות וההבדלים ביניהם
גישת המלומדים ד"ר אבישי גריידי ועו"ד ניסים שלם.
בספרם של ניסים שלם וד"ר הרב אבישי גריידי (מזונות ילדים הלכה ומעשה) נטען כי ככל והאב משלם את משכורתו לחשבון הבנק המשותף הרי שבמצב זה האב לא יחויב בתשלום מזונות ברם. גם לפי קביעה זו מסתייגים גריידי ושלם וקובעים כי הכלל נכון אך במצב בתנאי שהאב לא יעשה כל פעולה שתתפרש כאיום על סיפוק המזונות.
לשיטת גריידי ושלם, רק מקום שבו יש צפי או חשש אמיתי (למשל כשהבעל מפסיק להעביר את המשכורת לחשבון המשותף או מפסיק לשלם תשלומים שונים) שהאב יפסיק לזון את הקטינים או אז תקום לאם עילה לתבוע את האב מכוח ההפרה הצפויה של ההתחייבות וזאת בהתאם להוראות סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) התשל"א – 1970.
כך במקרים רבים נדחות תביעות שמוגשות לבית המשפט שעילתם חיוב האב במזונות ילדים בשל כך שכתב התביעה אינו מגלה עילה ולו לכאורה לכך שהאב אינו נושא במלוא תשלום המזונות.
לדוג' בתיק ייצגנו גבר בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע הוגשה תביעת מזונות (מופרכת שאינה משקפת נכוחה את צרכי הקטינה) בעוד שהצדדים גרו יחד. בית המשפט אימץ את טענותינו בכתב ההגנה לפיהם כתב התביעה נעדר הוכחה לאי תשלום מצד האב לקטינה. פרט לכך, ובשים לב לכך שהאב נושא במלוא התשלומים בגין כלכלת הבית הרי שאין כל מקום לחייבו במזונות.
לשמחתנו- עמדתי התקבלה והתביעה נדחתה.
אם נסכם עד כה שיטת המלומדים הרי שלשיטתם, עילת התביעה בנסיבות אלו (מגורים תחת אותה קורת גג) מושתתות על דיני החוזים ודיני תום הלב.
ברם, עיון מדוקדק בדבריהם מגלה כי הם אינם מתייחסים כלל לשאלת המעמד של האם בהגשת התביעה. במאמר לא אוזכר האם האמא יכולה להגיש תביעה בשם הקטינים למזונות אם לא.
גישת בית המשפט
אקדים ואומר, כי כמעט ואין פסיקה הדנה בנושא. פסק הדין היחיד המדבר על סוגיא זו באופן ישיר וממצה הוא פסק הדין של כב' השופט זגורי בתמש (טב') 19584-06-10 פלונים נ' פלוני (להלן: "עניין פלוני") שם דן בית המשפט בשאלה זו ומביא גישה אחרת ושונה מגישת המלומדים לעיל.
לגישת כב' השופט זגורי חובת ההורה בתשלום מזונות הוא מכוח הדין אך לא מכוח התחייבות חוזית כדברי גריידי ושלם. בהתאם, בחן בית המשפט מה הדין המסדיר את בעלי הדין, ככאלה היכולים להגיש תביעה לשם סיפוק צרכי הקטינים.
כידוע, המקור החוקי המגדיר את מעמדם של ההורים ותפקידם ביחס לילדיהם הינו חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 (להלן: "חוק הכשרות").
חוק זה קובע הגדרות וסייגים לפעולה משפטית על ידי אנשים מקטגוריות שונות, כמו גיל (ההבחנה בין קטין לבגיר) ומגבלות. בנוסף, והוא עיקר, הוא קובע את הוראות החוק ההגדרות והדינים הנוגעים לאפוטרופסות על קטינים וכל אדם אחר שאינו מסוגל לדאוג בכוחות עצמו לענייניו שאז ימונה לו אפוטרופוס לגוף או לרכוש.
במהלך השנים חלו שינויים רבים בחוק כך לאחרונה תוקן תיקון מס' 19 לחוק שעינינו הוא שלילת אפוטרופסות מהורה שהורשע או הואשם בעבירה פלילית. התיקון לחוק נולד לאחר ניסיון הרצח המזעזע של שירה איסקוב ודרישת הנאשם (האב) למפגשים עם הקטינה.
הסעיפים הרלוונטיים בחוק הכשרות הנוגעים לענייננו.
14. מעמד ההורים- ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים.
15. תפקידי ההורים- אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו.
16. חובת ציות הקטין- הקטין חייב, תוך כיבוד אב ואם, לציית להוריו בכל ענין הנתון לאפוטרופסותם.
17. קנה מידה לחובת ההורים- באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין.
19.הכרעת בית המשפט.- לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בענין הנוגע לרכוש הקטין, רשאי כל אחד מהם לפנות לבית המשפט והוא יכריע בדבר. לא באו ההורים לידי הסכמה ביניהם בענין אחר הנתון לאפוטרופסותם, רשאים הם יחד לפנות לבית המשפט, ובית המשפט, אם לא עלה בידו להביאם לידי הסכמה ואם ראה שיש מקום להכריע בדבר, יכריע הוא בעצמו או יטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון.
21. הגנת צד שלישי. פעולה של הורים הטעונה אישור לפי סעיף 20(5) תהא בת-תוקף אף באין אישור כזה אם נעשתה כלפי אדם שלא ידע ולא היה עליו לדעת שהיא טעונה אישור.
22. אחריות ההורים ההורים לא ישאו באחריות לנזק שגרמו לקטין תוך מילוי תפקידי אפוטרופסותם, אלא אם פעלו שלא בתום לב או לא נתכוונו לטובת הקטין; הם לא ישאו באחריות לנזק שגרמו לרכושו של הקטין תוך מילוי תפקידי אפוטרופסותם, אם פעלו בתום לב ונתכוונו לטובת הקטין.
23.הכנסות הקטין ונכסיו קטין הסמוך על שולחן הוריו ויש לו הכנסות מעבודתו או מכל מקור אחר, הכנסותיו ישמשו, במידה נאותה לפי הנהוג בנסיבות דומות, לקיום משק הבית המשפחתי ולסיפוק צרכי הקטין עצמו; אולם נכסיו של הקטין לא ישמשו למטרות אלה, אלא במידה שבית המשפט אישר שההורים אינם יכולים לקיים את משק הבית המשפחתי ולספק צרכי הקטין.
24. הסכם בין הורים החיים בנפרד היו הורי הקטין חיים בנפרד- בין שנישואיהם אוינו, הותרו או הופקעו, בין שעדיין קיימים ובין שלא נישאו – רשאים הם להסכים ביניהם על מי מהם תהיה האפוטרופסות לקטין, כולה או מקצתה, מי מהם יחזיק בקטין, ומה יהיו זכויות ההורה שלא יחזיק בקטין לבוא עמו במגע; הסכם כזה טעון אישור בית המשפט והוא יאשרו לאחר שנוכח כי ההסכם הוא לטובת הקטין, ומשאושר, דינו – לכל ענין זולת ערעור – כדין החלטת בית המשפט.
בסוגיא שלפנינו ההורים אינם חיים בנפרד ותחת קורת גג והפנייה של האם בתביעה לתשלום מזונות היא פנייה חד צדדית שנעשית ללא הסכמה של ההורה השני – האב
מכאן נובעת השאלה האם פעולה שכזו היא פעולה משפטית שאינה מתיישבת עם הוראות חוק הכשרות? שכן הוראות החוק (סעיף 24) מסדירים את חבות ההורים ואת סמכויותיהם כהורים וכאפוטרופסיים במקרה של חיים בנפרד ואת אפשרות הפנייה לבית המשפט כשהם חיים בנפרד.
בענייננו, כאמור ההורים אינם חיים בנפרד. האם בכך לכאורה יש לומר שהאם לא תוכל להגיש תביעה למזונות ילדיה כל עוד לא אירע פירוד או כל עוד לא פנו הצדדים יחדיו להכרעת בית המשפט בעניין זה שהוא חלק בלתי נפרד מחובת האפוטרופסות של ההורים כלפי ילדיהם הקטינים ובהתאם לאמור בסעיפים 18-19?
כב' השופט זגורי בפסק הדין קבע כי התשובה ל-2 שאלות היא שלילית ואת מסקנתו עיגן באמצעות שתי דרכים פרשניות.
בטרם נציג את הגישות של השופט זגורי נקדיש כמה מילים למושג- חיים בנפרד
חיים בנפרד- הגדרה
נפתח בשאלה- האם חיים תחת אותה קורת גג אך בהפרדה מלאה הכוללת פירוד של חדרי שינה, שימוש בשעות מתחלפות במטבח ובשאר החדרים בבית העדר משיכה מינית, אי קיום יחסים אינטימיים וחלוקת המיטלטלין בפועל תסווג את הזוג כחיים יחד או כחיים בנפרד?
לעיתים, גם מגורים משותפים הם חיים בנפרד ויש להצביע על כך שהחיים הגם שהם משותפים ב- 4 קירות הבית הרי שבפועל ובהתנהגות החיים המשותפים הם למעשה נפרדים.
בהצעת חוק הממונות מצאתי דוגמא קרובה לכך שם הוגדר המונח פרוד כמי שאינו חי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו במשך 3 שנים.
דוגמא נוספת מצאתי בהצעת החוק חוק דיני הירושה בראשותו של כב' השופט בדימוס יעקב טירקל גובשו לנוסח, אשר שולב כחלק נפרד, חלק הירושה, בקוד האזרחי – חוק דיני ממונות. הוועדה ממליצה, בין היתר, ליתן פתרון למצבם של זוגות נשואים החיים בנפרד וזאת ע"י הוספת הגדרת המונח "בן זוג" ו"פרוד" לחלק החמישי של חוק הירושה, כדלקמן:
"בן זוג" של אדם – מי שהתקיים בו אחד משני אלה:
(1) הוא נשואי לאותו אדם ואינו פרוד מאותו אדם;
(2) הוא חי עם אותו אדם חיי משפחה במשק בית משותף מתוך כוונה לקיים חיי קבע כאמור ואין לאף אחד מהם בן זוג אחר חזקה כי מי שחי עם אדם חיי משפחה במשק בית משותף למשך שלוש שנים רצופות, אין לאף אחד מהם בן זוג אחר הוא בן זוגו של אותו אדם.
"פרוד" מאדם – מי שהתקיים בו אחד משני אלה:
(1) מי שניתן בעניינו פסק דין לגירושין מאותו אדם לרבות פסק דין לגירושין כמשמעותו בחוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) התשנ"ה-1995, או מי שנישואיו הוכרזו בטלים מעיקרא או שבוטלו כדין ולרבות מי שקיבל היתר לשאת אישה נוספת.
(2) מי שנשוי לאותו אדם ונפרד ממנו, מתוך כוונה לנתק את חיי המשפחה במשק בית המשותף, למשך שלוש שנים רצופות."
הגדרת סעיף (2) מגדירה היטב את המציאות של מגורים משותפים אך נפרדים. אין כל חולק כי עצם הגשת תביעה לבית משפט מסמנת, ככל הנראה, את הרצון בפירוק התא המשפחה ואת הכוונה לנתק את חיי המשפחה.
ממילא, מה הנפקות לכך שהחיים הם תחת אותה קורת גג (שכזכור הם כורח המציאות וחסרון כיס) כאשר בפועל הצדדים מנותקים זה מזה?
לאור כך, סבורני, כי ההגדרה של המונח חיים בנפרד בהתאם לסעיף 24 לחוק הכשרות צריכה לקבל פרשנות תכליתית כדברי כב' השופט זגורי כדלקמן:
(א) האחת היא: פרשנות תכליתית של הוראות סעיפים 15, 19 ו-24 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962, כך שגם מגורים תחת קורת גג אחת, אך בקרע ובנתק מוחלט ייפלו לגדר הגדרתה של התיבה "חיים בנפרד". בהקשר זה סבורני, כי פרשנות תכליתית של חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לעיל אמורה לצאת מתוך הנחה שעליה לשרת טובתו של הקטין ואת סיפוק צרכיו בידי הוריו. הרי לשם כך הוחקו ההוראות לעיל בדבר חובות ההורים כלפי ילדיהם. משכך, מקום שפרשנות תכליתית של הוראות החיקוק לעיל תאפשר הגשמת מילוי תפקיד ההורים כאפוטרופסים לילדיהם הקטינים כפי שתפקיד זה מוגדר בסעיף 19, יש לנקוט בה ולאמצה כך שלשון ההוראה תסבול פרשנות של מגורים משותפים של בני זוג, המצויים בקרע ומצויים בפירוד הגם שהם גרים תחת אותה קורת גג וכפי שפירטנו לעיל.
(ב) השנייה היא השנייה היא : שימוש בהוראות סעיפים 7 סיפא ו- 8(א) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 המקנים שיקול דעת נרחב לבית המשפט לפעול בדרך הנראית לו יעילה וצודקת בנסיבות העניין. אף כאן סבורני, כי פרשנות תכליתית של הוראות חוק אלו בזיקה למהותו של בית המשפט לענייני משפחה וחובתו לדאוג לטובת הקטינים, מצדיקה אימוץ פרשנות שתאפשר היענות לתביעה למזונות של קטינים שהוריהם חיים יחדיו, על ידי אחד מהם.
לאור האמור, עולה כי לכל אחד מההורים ובהתאם לפרשנות שניתנה לעיל לעניין סעיף חוק הכשרות יש מעמד ועילה תביעה כנגד משנהו לשם הבטחת התחייבותו של האחר כאפוטרופוס וכהורה כלפי ילדיהם המשותפים.
בהכרח אם כן, כי המעמד והעילה קיימים גם שהצדדים תחת קורת גג אחת.
לאחר שהוכחנו את המעמד והעילה נעבור לדון בשיקולים שעל בית המשפט לשקול במצבים שכאלה.
רשימת השיקולים
א.הכנסות הצדדים ובחינת פערי ההתשכרות שבין הצדדים- כב' השופט זגורי טען כי ככל ופער ההשתכרות גדול יותר בהכנסות ההורים לחובת האם, נכון יהיה להשית חיוב קבוע בתשלום דמי מזונות במישרין לידיה. כך הדבר גם להפך, ככל שיש קרבה בהכנסות הצדדים, כך צריכה להיות במשורה הנטייה להשית בשלב שכזה חיוב בתשלום מזונות במישרין.
ב.בחינת צרכי הילדים ודרך סיפוקם עד למועד הגשת התביעה- על בית המשפט לבחון האם צרכי הילדים סופקו והאם ההורים שילמו כל אחד חלקים שונים מהוצאות המדור והחינוך. ככל וכן, בית המשפט ייטה לדחוף את הצדדים להמשיך בהסדר זה.
ג.קיומו או העדרו של חשבון משותף- ככל שהיה קיים חשבון משותף אחד לצדדים שבו הופקדו כל הכנסותיהם או משכורותיהם, נראה נכון לחייב את שני הצדדים להמשיך ולשלם את הוראות הקבע באמצעות חשבון זה, לחייבם להמשיך ולהפקיד מלוא שכרם ולנהוג כפי שנהגו עד למועד הקרע.
ד.כוונת הצדדים ביחס למשמורת של הקטינים לאחר הפרידה-
(א) ככל ויתברר לבית המשפט כי המשמורת עתידה להיות אצל האם לאחר הפרדת המגורים, כך נכון יהיה כבר בשלב זה לקבוע חיוב מזונות ישירות לידי האם.
(ב) אם המצב הפוך או שבית המשפט מתרשם כי צפוי מאבק משפטי בין הצדדים שתוצאותיו בשלב מקדמי זה אינן ידועות, כך יש להיזהר בהשתת החיוב על האב.
(ג) ככל שאי פסיקת מזונות זמניים מאפשרת לאחד ההורים לרכוש לילדים מוצרי צריכה יקרים, איכותיים ומועדפים על הקטין במטרה לא רק לרצותו ולספק צרכיו, אלא גם להטות דעתו ולגרום לו לתמוך באותו הורה בסכסוך הגירושין או המשמורת, כך יש למנוע מצב זה של אי שוויון בין ההורים באמצעות פסיקת מזונות שישולמו לאם.
(ד) ככל שהאב היה מפרנס עיקרי אשר סיפק כל צרכי הקטינים לרבות הכלכלה והתנהלותו לא השתנתה כלל מבחינת היקף סיפוק הצרכים גם לאחר הגשת התביעה, כך דומני כי יש לצמצם החיוב הישיר בדמי מזונות.
ה. השפעת צו למזונות זמניים על ניהול חיי המשפחה וסיפוק צרכי הקטינים ממועד מתן הצו ועד למתן החלטה אחרת:
1. שיקול זה הוא כוללני יותר ותכליתו לבחון כיצד פסיקת מזונות זמניים עלולה להכשיל ניהול חיי שפחה סבירים (מבחינה כלכלית), בתקופה זו של חיים משותפים, אך בקרע ולהיפך, כיצד פסיקת מזונות זמניים עשויה אולי לקדם ניהול חיי משפחה סבירים, כאשר טובת הקטינים מעל לכל.
(ה) בהקשר זה יש לבחון טיב התקשורת בין הצדדים, יכולותיהם להתעלות מעל לסכסוך לצורך ניהול חיי שגרה, טיב הטענות שהם מעלים זה כנגד זו, התרשמות בית המשפט מאישיותם במהלך ההתדיינות והכל במטרה לשפר את כישורי החיזוי של בית המשפט כיצד ינהגו ההורים בכל אחד מהמקרים (פסיקת מזונות או אי פסיקת מזונות במישרין).
כב' השופט זגורי סקר את מבחני העזר והשיקולים שיש על בית המשפט לבחון בטרם קבלת התביעה. מכאן החשיבות הרבה והגדולה שיש לכתבי הטענות וליסוד העובדתי של התובע.
שאלות ותשובות
האם ניתן לתבוע מזונות ילדים גם שאנחנו גרים עדיין יחד?
בהחלט! אם כי חשוב להדגיש שזו תביעה מורכבת שדורשת התייחסות מעמיקה לפרטים ולנסיבות ולכל בכל מצב יש עילת תביעה.
מהם השיקולים של בית המשפט?
האם אני יכול להגיש את התביעה ללא עורך דין?
לבירור סיכויי התביעה ולבחינת המקרה צרו קשר:
משרד עו"ד רפאל אוחנה - דיני משפחה ומעמד אישי.
רח' דרך חברון 101, בית הנציב, כניסה A קומה 2 ירושלים
טל: 02-590-60-60 | פקס: 02-590-60-65
וואטסאפ: 052-804-82-93 | דוא"ל:refael@ro-law.co.il
כל הזכויות שמורות למשרד עו"ד רפאל אוחנה | דיני משפחה ומשפט אזרחי
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.
