רפאל אוחנה עו"ד ומגשר מוסמך

מתנה בין קרובי משפחה

עודכן: 9 בינו׳

מתנה בין קרובי משפחה

במאמר זה נעסוק בסוגיה נפוצה והיא סוגיית המתנה או ההלוואה בין קרובי משפחה.

בלא מעט פסקי דין אנחנו נתקלים במקרה בו אחד ההורים נותן לילדו ולבן זוגו סכום כסף לרכישת דירה. לעיתים, מדובר בסכומי כסף גדולים מאוד כמו במקרה זה תמ"ש 13827-12-20 שבו נתן האב סך של 800,000 ₪ לצורך רכישת הדירה או בית מגורים. הבעיה מתעוררת כאשר הצדדים מתגרשים וההורה דורש את כספו בחזרה וטוען כי המדובר בהלוואה ולא מתנה, או שהנכס שאותו רכשו בכספו נרכש בנאמנות. במקרה אחר ודומה לזה, מעבירים ההורים נכס מקרקעין למגורים ולשימוש ועשו רישום על שמם. לאחר שיחסי הצדדים עולים על שרטון נזכרים ההורים לפתע שהנכס הוא לא מתנה אלא הלוואה.

חזקה שבדין.

כעקרון, בין אנשים רגילים מקובל לחשוב שכל זמן שעוברים נכסים או כספים בין אנשים שאין ביניהם קרבה משפחתית מתקיימת חזקה כי מדובר בהלוואה ולכן יש חובה להשיבה. ובמקרה זה מקבל ההלוואה או הכספים יצטרך להוכיח את העובדה שאין המדובר בהלוואה אלא במתנה.

ברם, בין בני משפחה הדברים שונים מעט ובדין קיימת חזקה לפיה: "כאשר מדובר ביחסי משפחה- קיימת חזקה, שאף ניתנת לסתירה, כי העברה ללא תמורה נשענת מתוך כוונה לתת מתנה...יחד עם זאת, יש להדגיש כי חזקה זו מצומצמת רק לקשרים בהם טבעי להניח שמדובר במתנה, למשל, כאשר מדובר ביחסים בהם המעביר מחויב לדאוג לרווחתו הכלכלית של הנעבר (כמו ביחסים בין הורים וילדים)"ראו: (ע"א אבינועם וואלס נ' נחמה גת).

מהעבר השני קיימת חזקה הפוכה בדבר מתנה ע"א 34/88 רוטנברג רייס נ' עיזבון אברמן שם נקבע כי: ""המגמה להתחקות אחר כוונתו של נותן הכספים הביאה גם לגיבושה של חזקה הפוכה בדבר מתנה, כאשר בין נותן הכספים ובין הבעלים הרשום קיימים יחסי קירבה מיוחדים... יחסי קירבה המצדיקים חזקה בדבר מתנה מתקיימים כל אימת שמשלם הכספים הינו אדם שעליו הדאגה למחסורו ולצרכיו של הבעלים הרשום... החזקה הנ"ל, כמו החזקה המקורית, נקלטה במשפטנו, ונפסק, כי היא מתקיימת כאשר בעל רושם נכס על שם אשתו ומשלם את התמורה, וכאשר אב רוכש נכס על שם ילדו הקטין... כשם שניתן לסתור את החזקה המקורית בראיות, כך מותר גם לסתור את חזקת המתנה ולהראות, כי כוונת המשלם הייתה לשמור לעצמו את הבעלות בנכס".

חזקת הכוונה.

מהי איפא כוונת המשלם בעת מתן הכספים? האם יש אפשרות לקבוע כללי אצבע ומכוחם לקבוע את הכוונה? על שאלה דומה לזו ענה בית המשפט בע"א 7051/93 האפוטרופוס הכללי נ' גולדברג וקבע: " שחזקת הכוונה, המונחת ביסודה של המתנה, מבוססת על ניסיון החיים ומשתנה בהתאם לנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה. פועלה של החזקה בכך שהיא משיתה את הנטל לסתירתה ממקבל המתנה לטוען לבטלותה. נטל זה, אין להרימו בהטלת דופי גרידא, אלא יש להראות כי בנסיבותיו של העניין, הקניית המתנה משוללת כל הגיון"

בתמ"ש 7630/06 י. פ. נ' ר. פ. ה [פורסם בנבו] (11.12.06) קבע השופט יעקב כהן, בתוארו אז, שניסיון החיים מלמד שהורים נוהגים להעניק לצאצאיהם מתנות כספיות ואחרות. משנישאים הילדים ומקימים משפחה משלהם, ובעיקר לאחר שנולדו לזוג הצעיר ילדים משותפים, הופך בדרך כלל אף בן זוגם לחלק מהמארג המשפחתי החוסה "תחת כנפיהם" של ההורים והנתמך בסיועם. הנתינה לצאצא או לבן זוגו, במקרים שבהם חיים בני הזוג חיי שיתוף ועושים שימוש משותף בכספים המגיעים אליהם מכל מקור, הינה נתינה משותפת לשני בני הזוג. בהתבסס על הגיון הדברים וניסיון החיים, נתינה שכזו לצאצאים ולבני זוגם תסווג כמתנה, אלא אם כן יוכח מפורשות כי הנתינה ניתנה בגדר הלוואה או כנגד תמורה מוגדרת.

באותו פסק הדין הגדיר כב' השופט כהן את הקריטריונים לבחון האם מדובר בהלוואה או מתנה.

קריטריונים לבחינה האם דובר במתנה או בהלוואה כלהלן

א. האם מערכת היחסים ששררה בין התובע לבין בנו וכלתו כללה מתן מתנות וסיוע, המובילים להנחה שהתובע נהג וחפץ לתמוך בבני הזוג ודאג לביסוסם ולהצלחתם.

ב. למי ניתן הסכום, האם לנתבעת לבדה, או שמא לבני הזוג, דהיינו, לבנו ולכלתו של התובע?

ג. האם בני הזוג חיו חיי שיתוף ביניהם ועשו שימוש משותף בכספים שהגיעו אליהם מכל מקור?

ד. מה הייתה מערכת היחסים בין התובע לבין כלתו - הנתבעת.

מדברי כב' השופט כהן עולה כי על דרך הכלל יש לסווג כספים הורים לבני זוג, לשם רכישת דירה, ככספי מתנה, אא"כ הרימו ההורים את נטל הראייה להוכיח שהמדובר בהלוואה.

מכאן החשיבות הרבה של עריכת הסכם הלוואה בהתאם להוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 וגם חוק המתנה, תשכ"ח - 1968 בין הצדדים בין נותן ההלוואה למקבל ההלוואה.

חוק המתנה וחוק החוזים.

חוק החוזים עוסק בחוזה שנכרת כדין בין שני צדדים, ומכיוון שהמתנה היא חוזה, החוק עוסק גם במתנה. בחוק המתנה מוגדרים השלבים של המתנה:

השלב הראשון- התחייבות לתת מתנה היינו תקופת זמן שבין מועד החתימה על הסכם המתנה ומועד העברת החזקה בפועל בדבר המתנה או רישומה של המתנה בפנקס המתאים המנוהל על ידי הרשויות, כגון פנקס המקרקעין אם מדובר במקרקעין וכו'

השלב השני- אכיפה. שלב זה הוא השלב הסופי בהתחייבות ומעתה ואילך על מערכת היחסים שבין הצדדים לא יחול עוד חוק המתנה אלא חוק החוזים.

יש לשים לב שגם לאחר הקניית המתנה יכול נותן המתנה לחזור מהמתנה אם למשל מקבל המתנה התנהג אליו בצורה מחפירה. לדוג' אם הילד לא מכבד את אביו ניתן יהיה לסווג את ההתנהגות הילד כהתנהגות מחפירה מה שעלול להוביל לכך שהמתנה תבוטל.

מיסוי על מתנות

כפי שראינו לעיל, במתנות כספיות שמעביר נותן המתנה למקבל המתנה שהוא בן משפחתו יש הבנה מסוימת שההורים רוצים להיטיב עם ילדיהם מתוך רצון לסייע להם לרכוש דירה או לסייע לזוג הצעיר להסתדר מבחינת כלכלית. בעוד שבין אנשים שאינם בני משפחה האפשרות ליתן סכום כסף משמעותי נראית לא טבעית ומוזרה הרי שבין בני משפחה ובעיני האדם הסביר מתן סכום כסף לילד נתפס כמעשה הגיוני וסביר.

ברם, רשויות המס ייבדקו את נסיבות מתן המתנה כאשר במצבים מסוימים הם יגיעו למסקנה, שמתן המתנה נועד להסוות עסקה אחרת- שהיא העסקה האמיתית כגון לדוג' כאשר אב שברשותו דירה רוצה לרכוש דירה שנייה אבל לא רוצה לשלם מס עבור דירה שנייה אז הוא רושם את הדירה החדשה על שם הילד.

מיסוי על מתנה לקרוב משפחה

מס זה הוא סוגיא המתעוררת מעת לעת. צריך לדעת שעל מנת שהמתנה לקרוב משפחה תהיה פטורה ממס, על המתנה לעמוד במספר תנאים:

המתנה אינה מיטלטלין (דבר שאינו מחובר לקרקע). בנוסף ובהתאם לסעיף 97 לפקודת מס הכנסה יש לעמוד ב- 3 התנאים שלהלן יחדיו:

א. המתנה תינתן ליחיד או לקרוב

ב. המתנה מוענקת בתום לב

ג. המתנה מוענקת לתושב ישראל ולא לתושב חוץ.

בפקודת מס הכנסה מוגדר קרוב כך:

בן זוג, אח/אחות, הורה/הורי הורה/צאצא/צאצא של בן זוג ובן זוגו של כל אחד מאלא, לרבות צאצא של אח/אחות ואח/אחות של ההורה.

נוכח האמור לעיל במתנה בין בני זוג הרי שהעברת נכס ללא תמורה תיחשב כמתנה ולא תחויב במס.

מס על מתנה שאינה מקרקעין

כל האמור לעיל לעניין המיסוי עוסק אך ורק בהעברת נכס ללא תמורה שאז יש לבחון את הקריטריונים אם היא מתנה או מכירה וסיווגה תקבע לעניין הטלת המס.

ברם, במדינת ישראל כיום אין מיסוי על מתנה כספית למעט מתנה כספית שמגיעה מחו"ל והוא יחול אף אם מקבל המתנה הוא ישראל כאשר אם רשות המיסים תתרשם שלא מדובר במתנה תמימה אלא במתנה פיקטיבית שניתנת למראית עין למשל כדי לקזז חובות הדדים אפ' אם היא נערכה בין בני משפחה הרי שהיא תחויב במס.

נוכח מורכבות הנושא יש להתייעץ עם בעל מקצוע מומחה לתחום זה.

סיכום

סקרנו לעיל, על קצה המזלג את ההבדל בין מתנה להלוואה. ראינו שכדאי ואולי אף חובה לערוך הסכם הלוואה מסודר עם מקבל ההלוואה על מנת שיהיה ניתן בעת הצורך להשיב את הכסף בחזרה.

כדאי ומומלץ לערוך הסכם הלוואה אצל עו"ד מומחה בתחום שיעלה את ההסכמות על הכתב ובמידה הצורך אף ירשום הערת אזהרה או משכון על הנכס.

בהעדר הסכם הלוואה יהיה קשה מאוד להוכיח כי מדובר בהלוואה ולא מתנה.

רוצים לתת מתנה ולערוך הסכם? צרו עימי קשר ואשמח לסייע