צוואה מהי
צוואה היא מסמך משפטי בה אדם מורה כיצד יחולק העיזבון שלו (רכושו של המצווה) לאחר מותו. העיזבון כולל נכסי מקרקעין, כספים, רכוש, וזכויות וחובות שצבר האדם בימי חייו. מעבר להוראות בעניין חלוקת רכוש וזכויות, ניתן להשתמש בצוואה על מנת לקבוע הוראות שונות כמעין הבעת רצון של המצווה בתחומים שאינם משפטיים או כספיים בלבד, כמו לפרט את העדפתו כיצד לקוברו והיכן ועוד ועוד.
סוגי הצוואות
בחוק הירושה מנה המחוקק 4 סוגים של צוואה ולהלן פירוטם:
צוואה בכתב יד-(סעיף 19 לחוק הירושה)- צוואה הכתובה כולה בכתב ידו של המצווה וחתומה על ידו.
צוואה בעדים- (סעיף 20 לחוק הירושה) צוואה המנוסחת בכתב על ידי עורך דין ובה המצווה מצהיר בפני שני עדים כי זוהי צוואתו. הצוואה נחתמת ע"י המצווה ושני עדים. לאחר הכנת הצוואה מומלץ להפקידה ברשם הירושות על מנת להבטיח הצגתה לאחר מות המצווה. (לינק להפקדת צוואה לחצו פה: https://www.gov.il/he/service/will_deposit)
צוואה בפני רשות–(סעיף 22 לחוק הירושה) כאשר המצווה אומר את צוואתו בעל פה בפני שופט, רשם בית המשפט, הרשם לענייני ירושה, חבר בית דין דתי או נוטריון.
צוואה בעל פה- (סעיף 23 לחוק הירושה)- כאשר המצווה שוכב במיטת חוליו ונמצא לפני מותו, או מי שרואה את עצמו ככזה (החולה במחלה קשה) הנמצא מול פני המוות. במצב כזה, שני עדים המבינים את שפתו של המצווה ירשמו את הדברים לפניהם בזיכרון דברים, יחתמו עליו ויפקידו את זיכרון הדברים אצל הרשם לענייני ירושה.
למה בכלל צריך צוואה
כידוע, כי לא במותו ייקח הכול. כשאדם הולך לבית עולמו רכושו לא עמו. צוואה למעשה מגדירה באופן מעשי מה ייעשה ברכושו של המצווה לאחר מותו גם על מנת למנוע סכסוכים עתידיים לעניין הרכוש.
פרט לכך, בהעדר צוואה יחולק העיזבון לפי החוק (ירושה על פי דין) כך שייתכנו מצבים מסוימים שבהם העזבון יחולק בהתאם לחוק ולא בהתאם לרצון המצווה.
התנגדות לצו קיום צוואה
התנגדות לצוואה- כתב תביעה משפטי המבוסס על עילות ההתנגדות המפורטות בסעיפים 26-38 לחוק הירושה, כתב התביעה מכונה גם התנגדות לקיום צוואה או תביעה לביטול צוואה, אשר יש להגיש לרשם לענייני ירושה במועד הקבוע בחוק הירושה היינו תוך 14 יום ממועד הפרסום ברשומות. או בתוך 14 יום ממועד קבלת ההודעה על הגשת הבקשה. הגשת התנגדות מותנית בתשלום אגרה של 1,036 ש"ח אותם ניתן לשלם בקישור הבא: https://ecom.gov.il/counterspa/home/9/1/inheritanceRegistar?language=he.
את ההתנגדות יש לתמוך תצהיר המאמת את העובדות הכלולות בה. לאחר הגשת ההתנגדות יעביר הרשם לענייני ירושה את ההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה.
מטרתה של התביעה לביטול צוואה היא למנוע מתן תוקף משפטי לצוואה וממילא גם להוראות האמורות בה אם תוכח ההתנגדות לקיום הצוואה, ידחה בית המשפט את הבקשה למתן צו קיום צוואה, והצוואה תיפסל ולא יינתן לה תוקף משפטי.
מי יכול להגיש התנגדות לצוואה
השאלה מי יכול להגיש התנגדות לצוואה היא שאלה שאין עלייה תשובה מפורשת אך בחוק הירושה ובפסיקה הנוהגת נקבע כי כל ה- "מעוניין בדבר" יכול להגיש התנגדות לצו קיום צוואה.
"מעוניין בדבר" הינו מושג משפטי המופיע בסעיף 67 לחוק הירושה:
הגשת התנגדויות
סעיף 67 לחוק הירושה:
הוגשה בקשה לצו ירושה או לצו קיום, יודיע על כך הרשם לעניני ירושה ברבים ויקבע זמן מתאים שלא יפחת משבועיים להגשת התנגדויות; כל המעונין בדבר רשאי להגיש התנגדות לרשם לעניני ירושה תוך הזמן שנקבע וכל עוד לא ניתן הצו.
במושג זה נעשה שימוש תכוף כמעט בכל הליך של התנגדות לצוואה כאשר מטרתו של המושג הוא להגיד את מעמדו של אדם כמי שהוא בעל עניין וזכות לנקוט בהליכים משפטיים בנוגע לשאלת תוקפה של הצוואה
ב-בע"א 49/64 פוקס נ' קוסובסקי נקבע כי: "מבחינת הדין המהותי נראה לי כי העובדה שצו קיום צוואה הוא בגדר צו חפצי התקף כלפי כולי עלמא אין בה כשלעצמה כדי לפתוח שערי בית המשפט לרווחה בפני כל דכפין", ומכאן אנו למדים שדלתו של בית המשפט לא פתוחה בפני כולם להגשת התנגדות לצוואה
בנוסף, על פי הפסיקה בפרשת עאסי רע"א 3154/94 נקבע, כי יש ליתן למונח "כל המעוניין בדבר" פרשנות רחבה יותר מזו שיש ליתן למונח "כל הנוגע בדבר" וכי הוא כולל את כל מי שאם גרסתו העובדתית תתקבל, הרי תהא לו הנאה ישירה מהעיזבון, זאת להבדיל ממי אשר יש לו ציפייה כלשהי לקבל בעתיד זכות כלשהי בעיזבון. גישת שופטי הרוב בפרשת עאסי היתה שלמתנגד צריך שיהיה אינטרס ממוני אובייקטיבי וממשי בעיזבון בזמן הווה ולא בעתיד. אין די בהצגת אינטרס ערטילאי סובייקטיבי.. בהתאם נפסק כי הן הנוגע בדבר והן המעוניין בדבר הינם נהנים ישירים מהעיזבון. מבחינה מעשית, מי שמבקש להתנגד לצוואה או לתבוע ביטול של מתנה שהוענקה בין בני המשפחה צריך להוכיח כי הינו מעוניין בדבר או נוגע בדבר [i]. הדרישה לקשר ישיר לסכסוך הירושה מעוגנת בהוראות הדין. כך לדוגמא, סעיפים 5(ב'-ג') לתקנות הירושה, התשנ"ח 1998 קובעים, כי העתק צוואה ימסר לאחר פטירת המנוח רק למי שהינו "מעוניין בדבר".
כך לדוג' בן של מצווה אשר נושל מצוואת אביו הרי שהכרח הוא בעל מעמד מובהק של מעוניין בדבר ולכן יש לו זכות עמידה להגשת התנגדות לקיום הצוואה
שלבי הליך ההתנגדות
את כתב ההתנגדות לצוואה, יש להגיש רק לאחר שהוגשה לרשם הירושות בקשה לצו קיום הצוואה על ידי אחד הנהנים (נהנה- מי שקיבל דבר מה מכוח הצוואה). לאחר הגשת ההתנגדות יעביר אותה רשם הירושות לבית המשפט לענייני משפחה שבמחוז מגוריו של המנוח (המצווה).
עם הגשת כתב ההתנגדות לבית המשפט יהפוך הליך ההתנגדות לצוואה לכתב תביעה, כאשר מבקש קיום הצוואה ירשם כתובע ואילו המתנגד (או המתנגדים) לצוואה ירשם כנתבע. מבקש קיום הצוואה יגיש תגובה להתנגדות במסגרת ההגנה על הצוואה ובית המשפט יקבע מועד לדיון מקדמי, שבמסגרתו יבחן את הנושאים השנויין במחלוקת בסכסוך על תוקף הצוואה בין מבקש לקיים את הצוואה לבין המתנגדים לה. בהמשך וככל ולא תהיה הסכמה בדיון המקדמי, יקבע בית המשפט מועדים לדיון הוכחות אחד (או יותר) שבהם ייחקרו עדי הצדדים בנושאים הנוגעים לתוקף הצוואה. בסיום הליך ההוכחות, יסכמו הצדדים את טענותיהם ובית המשפט יתן פסק דין המקבל את התביעה או דוחה אותה. תקנות סדר הדין האזרחי החדשות, שנכנסו לתוקף בשנת 2020 קובעות כי במקרה של סכסוך ירושה יתקיים גם הליך גישור בין הצדדים שמטרתו לנסות ולגשר על המחלוקות שבין הצדדים ולהביא להסכמות שייתרו את בירור הטענות במסגרת התנגדות.
חשוב לשים לב כי המועדים הקבועים להתנגדות לצוואה ניתנם להארכה מעת לעת וכל עוד לא ניתן צו קיום צוואה יינתן (ככל הנראה) פרק זמן נוסף להגשת התנגדות לצוואה. יש לשים לב! כי הבקשה להארכת המועד להתנגדות צריכה להיות מנומקת היטב וכי יש להראות סיבה מספקת מדוע יש וצריך ליתן מועד נוסף על המועדים הקבועים בחוק לשם הגשת התנגדות.
העילות המרכזיות
כאמור לעיל, בחוק הירושה ישנם כמה וכמה עילות מרכזיות לבטלות צוואה. לצד העילות הקבועות בחוק ישנם עילות נוספות שהם יציר הפסיקה שאף הם עילות רלוונטיות שיש להתייחס אליהם בבואנו לשקול את עילות התביעה לפסלות הצוואה.
להלן העילות הקבועות בחוק (סעיפים 26-36 לחוק הירושה):
אי כשרות לצוות (סעיף 26 לחוק – פסלות מלרשת) לדוג' צוואה שנעשית על ידי קטין או על ידי פסול דין.
עשיית צוואה בכפייה (סעיף 27 לחוק – חופש לצוות) כאשר המצווה לא היה חופשי ולמעשה נכפתה עליו כתיבת הצוואה. למעשה, החוק אינו מגדיר במדויק מהי כפייה ויש לשים לב היטב לנסיבות עשיית הצוואה
מסירת זכות הציווי בעוד הצוואה מעשה אישי (סעיף 28 לחוק). בפשוטם של דברים- הצוואה היא מעשה אישי ולא ניתן להעביר את הצוואה לאחר. ניתן כמובן להיעזר בצורה טכנית באדם כלשהוא אבל אין להעביר את הציווי לאחר.
מסירת זכות הציווי לאחר (סעיף 29 לחוק). סעיף זה הוא למעשה החריג לסעיף 28 לפיו הצוואה הוא מעשה אישי
אי ביטול של צוואה פגומה (סעיף 31 לחוק). הסעיף הזה למעשה נועד לקבע את כשרותה של הצוואה על אף פגמיה וזאת בהתאם להוראות הסעיף לפיהם עם המצווה היה מודע לכך שישנם פגמים בצוואה אך במשך שנה לא עשה דבר לשנותה הרי שהוא מוחזק כמי שרוצה בצוואה זו.
טעות סופר (סעיף 32 לחוק). כאשר נופלת טעות סופר כגון בתאריך או בשם בית המשפט יבחן את הצוואה יבחן את הצוואה וינסה לבחון מהי כוונתו האמיתית של המצווה וככל שיצלח במשימה זה הוא יתקן את הצוואה.
צוואה סתומה וכו' (סעיף 33 לחוק). כאשר הוראות הצוואה סתומות ולא ברורות. למשל בהם זהות היורש איננה ברורה מהצוואה
צוואה בלתי חוקית, בלתי אפשרית או בלתי מוסרית (סעיף 34 ו-38 לחוק). למשל במקרים בהם הוראות הצוואה נוגדות את ההיגיון למשל תנאי בצוואה לפיה היורש יקבל את חלקו בתנאי שיתרום איבר מאיברי גופו.
צוואה לטובת עדים וכו' (סעיף 35 לחוק – מעורבות בעריכת צוואה).כאשר הנהנה מהצוואה נוטל חלק בעריכתה.
ביטול הצוואה על ידי המצווה (סעיף 36 לחוק). הוראת חוק המאפשרת למצווה לבטל את צוואתו.
פרקטיקה בניהול הליך
חשוב לדעת שהתנגדות לצוואה הוא מסמך סופר קריטי וחייב להיעשות לאחר בירור מעמיק ויסודי של עובדות המקרה. לאחר מכן, חשוב לבנות אסטרטגיה נכונה בניהול ההליך ובחירת העילה המתאימה.
אני ממליץ להימנע מהסקת מסקנות לבד אלא ללכת להתייעץ עם עורך דין מומחה למרות שלעיתים יש לנו את התחושה שמדובר ב- "מקרה קל" ו- "אנחנו יכולים להסתדר לבד".
