top of page

מאגר הידע

  • תמונת הסופר/תרפאל אוחנה עו"ד ומגשר מוסמך

צירוף צד שלישי להליכים משפטיים

עודכן: 19 ביוני 2023

צירוף צד שלישי להליכים משפטיים


בית המשפט לענייני משפחה הוא בית משפט ייחודי העוסק אך ורק בתחום דיני המשפחה ובסכסוכים הנובעים מתוך חיי המשפחה.

מה יהיה הדין במצב בו יש לתובע מסוים תביעה כנגד מספר נתבעים אשר חלקם אינם בני משפחה האם במצב זה הסמכות לדון שייכת לבית המשפט לענייני משפחה מאחר ואחד הנתבעים הוא בן משפחה או שמא uמאחר וחלק מהנתבעים אינם בני משפחה הרי שהסמכות לדון תהיה לבית משפט אזרחי?

על פי הדין, בית המשפט לענייני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בבירור התובענה והכרעה בסכסוך נדרש שיהיה צד לה, יהא שווי התובענה אשר יהא.

מכאן עולה, כי התנאי לצירוף צד ג' הוא שנוכחותו כבעל דין בהליך המתנהל לפני בית המשפט לענייני משפחה נדרש כדי לאפשר לבית המשפט את בירור התובענה וההכרעה בסכסוך.

דוג' להמחשה- אישה המעוניינת להתגרש ויש לה יסוד להניח כי הבעל העלים כספים או העבירם לאחד מבני משפחתו.


המקור הנורמטיבי.


החוק הרלוונטי לענייננו הוא חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") בחוק זה הוגדרו הסיווגים של תביעות אזרחיות ובסעיף 1(2) הגדיר המחוקק כך:

תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא;

לשון החוק מציבה איפא שני תנאים מצטברים, אשר בהתקיימם ירכוש בית המשפט לענייני משפחה סמכות שיפוט ייחודית לדון בתביעה אזרחית:

(א) זהות הצדדים- בין הצדדים לתובענה צריך שתתקיים קרבה משפחתית, כפי שזו מוגדרת בהמשך הסעיף.

(ב) מהות הסכסוך- סיבת הסכסוך או מקורו ביחסים משפחתיים כאשר מטרת ההוספה של יחסים משפחתיים נועדה למנוע מצב שבו כל תובענה אזרחית בין בני משפחה תהא בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.

ב- רע"א 6558-99 נחום חבס נ' דין חבס , פ"ד נד(4) 337 (להלן: "עניין חבס") כתב בית המשפט כי הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה הוא שהסכסוך תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. כמו כן, קבע החוק כי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה מותנית, בין השאר, בכך שעילה של תובענה אזרחית הינה סכסוך בתוך המשפחה. עניין לנו איפא בקיומם של נתונים עובדתיים – "עילתה סכסוך בתוך המשפחה" – המגבשים את סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.


כיצד נקבעים נתונים אלו?

בעניין חבס כתב השופט ברק כי נתונים אלו נקבעים עם תחילת המשפט וההכרעה בנושא זה צריכה להיעשות על יסוד כתבי הטענות ועל התובע לא רק לפרט את הטענה שעילת הסכסוך בתוך המשפחה אלא לבססה היטב ולהוכיחה מכאן, שישנה חשיבות רבה עד מאוד לניסוח כתב התביעה בהליכי משפחה.

בפסיקת בית משפט נקבע, כי בהתחשב בתכליתו המיוחדת של החוק, וייחוד סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה, יש לעמוד באופן מוקפד על תנאיו של הסעיף ואין להעניק לו פרשנות מרחיבה יתר על המידה.

בהתאם לאמור, בית המשפט יבחן כבר בשלב מקדמי של התיק האם התקיימו שני התנאים המצטברים אם התקיימו התנאים (או שהנתבע לא חלק על היסוד העובדתי) בית המשפט לענייני משפחה ירכוש סמכות לדון אך אם לא התקיימו התנאים (או אפילו תנאי אחד) אזי בית המשפט יסלק את התביעה.

לאחר שהתקיימו התנאים נוכל כעת לדון בשאלת של צירוף צד ג'

כך מורה לנו תקנה 6(ו) לחוק:

"בית המשפט לענייני משפחה רשאי לצרף לתובענה מי שלצורך בירור התובענה וההכרעה בסכסוך, נדרש שיהיה צד לה, יהא נושא התובענה אשר יהא".

ההלכה הפסוקה קובעת ההלכה הפסוקה היא כי על המבקש לצרף (או להצטרף) צד שלישי כצד לתובענה המתבררת בביהמ"ש לענייני משפחה, להראות כי ללא צירוף הצד השלישי, לא ניתן לדון כראוי בתובענה. בחלק ניכר מהמקרים לא ייעתר בית המשפט לבקשה כזו אלא יורה על גילוי מסמכים ועל מינוי מומחים להערכות שווי, דבר שניתן לעשות ללא צורך בצירוף צדדים שלישיים לתובענה עצמה.


כב' השופט שוחט עמד על השיקולים שעל בית המשפט לשקול לצורך עשיית שימוש בסעיף זה (בש"א (תל אביב-יפו) 3879-00 פלונית נ' פלוני ) סעיף 3:

"בהפעלת סמכות הצירוף על פי סעיף 6 (ו) לחוק ישקול בית המשפט גם את השאלה, אם הצדק והתועלת בצירופו של הצד השלישי לצורך בירור התובענה וההכרעה בסכסוך, עולים על הפגיעה בענייננו של הצד השלישי שעד לצירופו כלל לא היה צד לתובענה. על בית המשפט לבחון את השאלה, אם לא ניתן לברר את התובענה ולהכריע בסכסוך ללא נוכחותו של הצד השלישי כבעל דין בה. במסגרת זו יש לבחון את מידת הפגיעה בענייננו של אותו צד ג' להיות מצורף באופן שאם ניתן להגיע לברור התובענה ולהכרעה בסכסוך שלא על דרך צירופו, כך יש לנהוג גם אם הדבר קשה יותר. גישה הכוללנית אינטגרטיבית של המחוקק בחקיקת החוק והמוצאת את ביטויה גם בסעיף 6 ו' לחוק, להביא לפתרון כולל של הסכסוך גם אם צדדים שלישיים שאינם בני משפחה מעורבים בו, אינה צריכה לבוא על חשבון הפגיעה בענייננו של אותו צד. אי לכך אין לעשות שימוש נרחב בהוראה זו)

בפסיקות מאוחרות יותר (ראו דוג' תמ"ש (משפחה אשדוד) 47018-07-21 פלונית נ' פלוני (נבו 05.10.2021)) קבע בית המשפט כי בהפעלת סעיף 6(ו) על בית המשפט להידרש לא רק לשיקולי תועלת ויעילות, אלא גם לשיקולי צדק, שכן תוצאות הצירוף הינה "הכפפתו של צד שלישי... לסכסוך משפחתי התנהל בערכאה שיפוטית שנגזרו עליה סדרי וראיות מיוחדים"

עולה מכל האמור כי בהפעלת סמכות הצירוף על פי סעיף 6(ו) על בית המשפט לשקול גם את השאלה הצדק והתועלת בצירוף הצד השלישי וזאת לצורך: "בירור התובענה והכרעה בסכסוך" עולים על הפגיעה של הצד השלישי שעד לצירופו כלל לא היה צד לתובענה.


 

שאלות ותשובות

האם ניתן לצרף צד שלישי להליכים בבית משפט לענייני משפחה?

התשובה היא לא חד משמעית ותלויה בנסיבות המקרה כפי שפורט לעיל ייתכנו מצבים ובית המשפט לענייני משפחה לא יאשר צירוף של בעלי דין שאינם בני משפחה כהגדרתם בחוק.

מיהו צד שלישי?

 

יש לכם שאלה? מתלבטים מה לעשות? צרו קשר עכשיו:



משרד עו"ד רפאל אוחנה


 

משרד עו"ד רפאל אוחנה


רח' דרך חברון 101, בית הנציב, כניסה A קומה 2 ירושלים


טל: 02-590-60-60 | פקס: 02-590-60-65


וואטסאפ: 052-804-82-93 | דוא"ל: refael@ro-law.co.il


כל הזכויות שמורות למשרד עו"ד רפאל אוחנה | דיני משפחה ומשפט אזרחי


האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו. מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי בהתאם לצורך בטרם נקיטת כל פעולה.

Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating
7K3A8106_edited.png

פנייתך התקבלה בהצלחה.תודה על זמנך!

הזמינו שיחת ייעוץ ראשונה ללא עלות

bottom of page