top of page

מאגר הידע

  • תמונת הסופר/תרפאל אוחנה עו"ד ומגשר מוסמך

האם ניתן לתבוע בנזיקין בשל סרבנות גט

עודכן: 12 ביוני 2023


האם סירובו של בן הזוג או בת הזוג לקבלת או מתן הגט יכולה להצמיח חבות מכוח דיני הנזיקין ובהתאמה לפצות את הנפגע?

בשאלה זו נעסוק במאמר זה.

כידוע, בפסיקה נקבע כי סרבנות גט עשויה להצמיח חבות (של סרבן הגט) לפתות את בן זוכו (מסורב הגט), הן מכוח דיני החוזים ועקרון תום הלב החולש על מכלול היחסים בין בני אדם לרבות בין בני זוג. והן מכוח דיני הניזקין.

בתחום דיני הניזקין אנו מדברים על עוולת הרשלנות- או הפרת חובת תום הלב החוזית כאשר לסוגיה זו ישנם 3 גישות שונות שהוכרו בפסיקה (עמ"ש (מרכז) 63059-02-20 י. כ נ' ר. כ)

בטרם נסקור את הגישות השונות יש לדעת כי הספיקה קבעה כי עצם קיומה של מערכת נישואין בין הצדדים, מקימה חובת זהירות מושגית, כאשר סטייה מאמות המידה המקובלות של ההתנהגות בהתאם לאותה חובת זהירות, עלולה להביא לחיוב בנזיקין (ראו, כדוגמה, תמ"ש (תל-אביב-יפו) 24782/98 - נ.ש נ' נ.י., [פורסם בנבו] (2008); תמ"ש (ירושלים) 18551/00 - ק. ס. נ' ק. מ.,[פורסם בנבו] (2004); תמ"ש (ירושלים) 20673/04 - ב. מ. נ' ב. ה. א., [פורסם בנבו] (2008)).

יש להדגיש ולומר כי התנהגות שאינה מוסרית לא תוכר כעילה נזיקית, כך נפסק ע"י ביהמ"ש העליון כי בגידת בן זוג במשנהו לא תשמש כעילה נזיקית וזאת כיון שאין זה ראוי שבית המשפט יכניס ראשו ורובו לתוך קרביו של התא המשפחתי ויכוון את אופן התנהלותו הראוי והרצוי. כך מצאנו את דבריו של כב' הש' א. ריבלין בעניין ע"א 5258/98פלונית נ' פלוני[פורסם בנבו] (2004) –

"בן הזוג המתעתע, הנואף, המפרק קשר ללא הצדקה, ראוי אולי לגנאי מוסרי, דתי או חברתי, אך הנפגע ממנו יתקשה למצוא תרופתו במשפט" (שם, פסקה 15).

כך כתב גם כב' השופט עמית בעניין (8489/12- פלוני נ' פלוני ):

"ראוי לציבור המתדיינים בארצנו, אשר הולך וגדל עם השנים, להפנים כי ההליך המשפטי אינו תרופה לכל מכאוב. קשה להלום כי בשם ההגנה על הפרטיות ושמירה על המרקם המשפחתי, המשפט ייכנס ברגל גסה למרחב הפרטי-אינטימי ביותר של בעלי הדין, במסגרת הליך משפטי שפגיעתו בפרטיות עלולה להיות אף קשה מהפגיעה בפרטיות מושא התביעה. עצם האפשרות להגיש תביעה מעין זו שבפנינו, עלולה לתמרץ את הצד הנבגד לאסוף ראיות בדרכים פסולות לצורך הגשת תביעה כנגד צד שלישי, וכתב התביעה שבפנינו אך יוכיח...קיצורו של דבר, כי טעמים חזקים שבמדיניות משפטית שוללים לטעמי הכרה בניאוף כעילה נזיקית או חוזית, הן בין בני הזוג בינם לבין עצמם והן בין מי מבני הזוג לבין צד שלישי. לצד האינטרס החשוב של שמירה על התא המשפחתי, יש לזכור כי אנו עוסקים בתחום המעוגן בחיי הרגש. בגידה לחוד, ותוצאות ממוניות לחוד"


אחר ההערה נשוב לגישות השונות בפסיקה האם ניתן לתבוע בנזיקין בשל סרבנות גט


העילה המחמירה"- עילה זו קושרת ככלל בין החלטת בד"ר המחייבת בגט, לבין תהגבשות עילת הרשלנות, או הפרת חובת תום הלב.

גישת הביניים"- עילה זו ובדיוק כמו העילה המחמירה אף היא קושרת בין בין החלטת בד"ר בעניין הגט, לבין התגבשות עילה חוזית או נזיקית, בניגוד לגישה המחמירה גישה זו מסתקפת בהחלטת בד"ר מופתחת של המלצה להתגרש.

הגישה הליברלית"- גישה זו מנתקת למעשה בין החלטת בד"ר לבין קיומה של עילה נזיקים או חוזית כאמור. לפי גישה זו, בן זוג ייחשב כסרבן גט מקום בו התגבשה "מסה קריטית" של נסיבות, המלמדת אדם סביר, כי אין עוד תוחלת לנישואין, ובכל זאת מסרב לבקשת בן זוגו להתגרש. לצרכי הבחינה האם אכן התגבשה אותה "מסה קריטית", אין הכרח בהחלטה מאת בד"ר המחייבת או הממליצה על גט, אך החלטה מעין זו עשויה לשמש נסיבה מהותית ומרכזית, המלמדת על התגבשות אותה "מסה קריטית".


האם ישנו הבדל בין גבר מסורב לאישה מסורבת?


ככלל, אין להבחין בין גבר מסורב גט, לבין אישה מסורבת גט, לעניין עצם קיומה של עוולה, או הפרת חובת תום הלב, כך שנתין לחייב הן גבר והן אישה בשל סרבנות גט; יחד עם זאת, יש וצריך לתת את הדעת להבדל המגדרי שבין

גברים ונשים היכולים להשליך על שיעור הנזק ולו מן הטעם הפשוט שהנזק שיכול להיגרם לגבר עשוי להיות שונה מזה הנגרם לאישה גם ובעיקר כ לפי ההלכה היהודית לגבר יש אפשרות לבקש היתר נישואין ולישא אחרת אף בטרם התגרש. להרחבה ראו: בע"מ 997/15פלונית נ' פלוני[פורסם בנבו] (2021), פסקה 36 לפסה"ד (להלן - "בע"מ 997/15"); עניין א.ש., פסקה 10(ב) לפסה"ד; תמ"ש (ת"א) 53194-01-13י.ח. נ' ל.ח.[פורסם בנבו] (2014); ב' שמואלי, סרבנות גט - עילה נשית, גברית או עצמאית המאפשרת לפצות גם גברים מסורבי גט? בין צדק חלוקתי, צדק מתקן והגברת כוח המיקוח של המסורב/ת,עיוני משפט ל"ט (2016) 545, עמ' 597.

הקושי בתביעה הנזיקית


על הקושי שבתביעה נזיקית וסידור גט עמד הרב אוריאל לביא במאמרו (ניתן להוריד את המאמר מפה: )

סידור גט לאחר חיוב הבעל בפיצוי כספי- הרב אוריאל לביא
.pdf
Download PDF • 161KB




הקושי נעוץ בעובדה שתביעת הנזיקין תהווה כפייה בגט ובלשונו:

'"גט הניתן בעקבות כפייה שהופעלה על הבעל שלא כדין, נחשב כגט המעושה שלא כדין, ואינו גט. כך נפסק בשו"ע אה"ע קלד, ה וכן בסעיף ז שם, ובבית־שמואל שם (ס"ק י) כתב שהלכה היא כדעת רוב הראשונים, שהגט בטל מהתורה. כך הדין בין שאנסוהו באונס הגוף, ובין שכפוהו באמצעות הפסד ממון, כמו שכתב הרשב"א (שו"ת ח"ד סי' מ) בשם הראב"ד...וכך כתב בבית־אפרים (אה"ע תניינא סי' עג): "לדעת רוב הפוסקים, אונס ממון הוי אונס, והגט בטל אף בלא מודעא." וכן בשבט־הלוי (ח"ה סי' רי): "וכבר יצאה הלכה לכלל ישראל שאונס ממון, נקרא גם כן אונס."

בהמשך דבריו, כתב הרב לביא על חומרת הבעיה בפסיקה נזיקית

"בנסיבות שהופעלו כנגד הבעל אמצעי כפייה לתת גט, גם אם יבקשו בני הזוג בביה"ד לסדר גט "בהסכמה", אין לסדר את הגט אלא לאחר שיבוטלו אמצעי הכפייה. גם אם האשה לא נקטה פעולות מעשיות לגביית הסכום שנקבע בפסק הדין, הרי כל עוד פסה"ד שריר וקיים וניתן להוציאו לפועל, נידון הבעל כאנוס. במקרה זה יש להורות כפי מסקנת תשובת שבט־הלוי הנזכרת, שיש להביא לביטול פסה"ד המחייב את הבעל בתשלום"

יוצא איפא, שתביעת נזיקית יכולה להתברר בעתיד כגורם המסכל את הגט ולא ההפך כאשר התביעה עצמה תעמיד את סוגיית כשרותו של הגט בסימן שאלה גדול.


פיצוי נזיקי בגין נזק על אף העדר ראיות על נזק ממשי

בפסיקה נקבע שאף בהעדר ראיות על נזק ממשי, עדיין יש מקום לפסוק פיצוי בגין נזק כללי בשל היותו של מסורב גט וזאת על פי אומדנא, זאת נוכח הפגיעה בזכות המסורב לעצב את חייו כראות עיניו, לקשור זוגיות ולסיים נישואין בהם המסורב אינו מעוניין כאשר הסנדרט הפיצויים בגין סרבנות גט נע ככלל בין 25,000 ש"ח לבין 30,000 ש"ח לכל שנת סרבנות כמובן שאין לראות בסכומים אלו כסכומים קובעים כיוון שייתכנו מקרים בהם כל שנת סירוב מגדילה את נזקי המסורב, שאז במצב זה יש לקבל פיצוי גבוה יותר. ייתכנו אף מקרים הפוכים בהם.

לסיכום

עמדנו, על קצה המזלג בנושא קביעת הפיצוי הניזקי בגין סרבנות גט וראינו כי למעשה אין מקום להבחין בין גבר מסורב לאישה מסורבת בסייגים אותם הבאנו לעיל.

כמו כן, עמדנו על קצה המזלג בבעיה ההלכתית הקשה העשויה לצמוח כתוצאה מהגשת תביעה נזיקית בכל הנוגע לשאלת כשרותו של הגט.

מכאן, כי בטרם הגשת תביעה נזיקית בגין סרבנות יש לבחון היטב את המקרה הנדון ובהתאם לקבל החלטה האם להגיש תביעה אם לאו.


יש לכם שאלה? רוצים להתייעץ?

פנו אליי ואשמח לסייע!




הכותב: עו"ד רפאל אוחנה מתמחה בתחום דיני המשפחה והמעמד האישי.

Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating
7K3A8106_edited.png

פנייתך התקבלה בהצלחה.תודה על זמנך!

הזמינו שיחת ייעוץ ראשונה ללא עלות

bottom of page