top of page

מאגר הידע

  • תמונת הסופר/תרפאל אוחנה עו"ד ומגשר מוסמך

מזונות אישה לידועים בציבור

עודכן: 17 ביולי 2022

# מזונות אישה ידועים בציבור- עו"ד רפאל אוחנה


במאמרים שפרסמנו באתר לעניין מזונות אישה דנו בהרחבה בחובת הבעל לפרנס ולזון את אשתו לאחר פרידתם ועד למועד גירושיה. ראינו כי מזונות האישה הם לפי הדין העברי מכוח הכלל: "עולה עימו ואינה יורדת".

חובתו של בן-זוג יהודי למזונות בת-זוגו (היהודית או הלא יהודית) נקבעת על פי דינו האישי בעת הדיון במזונות (ראו סעיפים 2(א) ו-17(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959). דין אישי זה הינו, המשפט העברי (במקרה של יהודים), על פיו בן-זוג יהודי חב במזונותיה של אשתו. כך, בוודאי, אם האשה נשואה לאיש כדת משה וישראל

מה יהיה הדין במקרה בו זוג לא נישא כדת משה וישראל אך הוכרו כידועים בציבור? האם במצב כזה יש חובה על הבעל לזון את אשתו ואם כן, מכוח איזה דין?

על שאלות אלו ועוד במאמר שלפניכם.


הקדמה

"החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) ... הינו חוק מטריאלי, הקובע את היקף החבות במזונות על פי דין. בחוק זה אין זכר לחובת איש לזון את הידועה בציבור כאשתו ... כל אימת שהתכוון המחוקק להקנות זכות ממונית או חפצית ל"ידועה בציבור" הוא עשה כן בלשון מפורשת. כזאת למשל הזכות למזונות מעזבון בן הזוג, האמורה בסעיף 57(ג) לחוק הירושה... . בחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) אין הוראה מפורשת, בדבר קיום חובה לזון את ה"ידועה בציבור". והעדרה של הוראה כזאת הוא הנותן, שאין החובה הזאת קיימת על פי הדין, כלל ועיקר".

(ת"א) 2296/84 שאול כתב נ' ג'וליט מזרחי מפי כב' השופט א. מצא.

מכאן, כי בהתאם ללשון החוק הרי שאין חובה לאיש לזון את הידועה בציבור כאשתו. אם כן איפא, מכוח מה פוסקים בתי המשפט מזונות לאישה הידועה בציבור?


מזונות ידועה בציבור כמזונות משקמים-האמנם?

יש להקדים ולומר כי מודל המזונות בפסיקה העוסקת בידועים בציבור תואם את המודל של מזונות משקמים. כך בעניין ורסנו (ע"א 805-82 זימבול ורסנו נ' יצחק כהן , פ"ד לז(1) 529), בעת שהשופט בדימוס אהרן ברק הציג את המודל והאפשרות לחייב ידועים בציבור במזונות, הבהיר השופט ברק כי המזונות הללו קשורים בצורך ליתן תקופת זמן סבירה להליכי הפירוד שבין הצדדים.

כבר לפני שנות דור עסק בית המשפט בסוגיא זו האם בהינתן כי הצדדים חיו חיים משותפים כבעל ואישה האם בהפסקת הקשר בין השניים זכאית האישה למזונותיה לעתיד? עמד על כך בית המשפט (עא563/65‏ ‏ רחל יגר (פלינק), הידועה גם פלביץ נ' זאב פלביץ, ואח'‏, פ''ד כ(3) 244) וקבע כך:

"אפילו היו ידועים בציבור כבעל ואשה, אין למערערת זכות חוקית למזונות מהמשיב, לא בתקופת החיים המשותפים ולא כל שכן אחרי ניתוק היחסים ביניהם, אלא אם קיים הסכם הקובע אחרת, במפורש או מכללא"

הלכה זו הורחבה על ידי ביהמ"ש העליון ובעניין ורסנו אמר השופט ברק:

"הייתי מוכן לשקול, אם אין מקום להעניק לאישה, שסולקה מהבית המשותף באופן פתאומי, פיצויים על הנזקים, שנגרמו לה כתוצאה מהפרת תניה חוזית משתמעת, לפיה יש ליתן תקופת זמן סבירה להליכי פירוד שבין הצדדים."

ובהמשך:

"כשלעצמי, מוכן הייתי להרהר אחר הלכה זו, תוך שהייתי מוכן, לכאורה, לבסס את זכותה של אישה למזונותיה לאחר הפירוד גם על הסכם מכללא, אשר תוכנו משתנה, כמובן, על-פי נסיבותיו של העניין"


טיעון זה של השופט ברק מתאים עד מאוד לאידיאולוגיה של מזונות משקמים שתכליתם לאפשר לבן הזוג להסתגל למצב ולהביאו לידי כך שיוכל לעמוד בזכות עצמו.

בהתאם, בתי המשפט מגבילים את זמן המזונות לתקופה קצרה יחסית (ראו לדוג' 10681/98 פלונים נ' אלמוני, תק-מש 2000(3) 244) עוד ראו תמ"ש ת"א 63323/97 מאגין נ' מלכה תק-מש 200(2)21 שם קיבל בית המשפט את האפשרות לפסיקת מזונות משקמים אך דחה את הבקשה למתן מזונות של קבע.


לצד זה, וככל זכות, גם על מימוש זו של קבלת מזונות משקמים ויישומה, חולש עיקרון תום הלב. כך הובא בפסיקה רע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני פ"ד נ"ח(2) 213 בעמוד 234 – נאמר כי דרישות היושר, שיקולי ההגינות ותחושת הצדק של החברה הישראלית מובילים למסקנה כי בנסיבות מסוימות תהא חובה לתשלום מזונות גם במקרה של ידועים בציבור או זוגות שנישאו בנישואין אזרחיים, ראו שם בעמוד 238:

"בכל הנוגע לתשלום מזונות לאחר פרידה יש דימיון רב בין בני זוג, אזרחי הארץ ותושביה, שנישאו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל לבין ידועים בציבור... בשני המקרים מוטלת חובת המזונות מכוח הסכם ולא מכוח סטטוס. בשני המקרים ההסכם עשוי לקבוע הסדרים מפורשים. בשני המקרים, בהעדר הסכם מזונות מפורש, יבוא הסדר הנגזר מעיקרון תום הלב... במקרה של ידועים בציבור, תום הלב נגזר מהסכמת הצדדים לקשר של ידועים בציבור".

בהתאם, ומאחר שחלים העקרונות הכללים של צודק ויושר הרי שמשמעות הדבר היא כי הבסיס לזכות למזונות משקמים הוא חוזי ויש לבחון בכל מקרה את כוונת הצדדים (ראו תמ"ש ת"א 51940/98 פלונית נ' אלמוני [פורסם בנבו] מיום 4.8.02. מפי השופט שאול שוחט.)


הסכם מכללא מהו :


הוא הסכם שלא נאמר במפורש בין הצדדים, אך הוא משתמע מתוך התנהגותם. הדבר נכון ויפה שבעתיים בהליכי משפחה וכפי שהיטיב לתאר כב' השופט פאול שטארק ( תמ"ש (תל אביב-יפו) 28593-06 ד.ה נ' ט.א).

זכויות ידועה בציבור לא מוסדרות בחקיקה, ולכן בהיעדר חוק המסדיר את מכלול הזכויות והחובות בין "ידועים בציבור" יש לפנות למישור החוזי; במקרה דנן לא קיים בין התובעת לנתבע הסכם מפורש של "חיים משותפים", לכן יש ללמוד מהנטען על התנהלות חייהם המשותפים, קרי "הסכם מכללא" אשר נגזר הן מהסכם בין הצדדים, והן חלק מחופש ההתקשרות המוכר בדין הכללי.... היום מערכת היחסים בין בני זוג, גבר ואישה או כל סוג אחר, לרבות זוגות חד מיניים, מקימה לכאורה מערכת של הסכמה והתחייבות. בלשון אחרת, החיים המשותפים הם שיוצרים הסכם ועילה לטענת מזונות בת זוג מכוח דיני החוזי, קרי החובה לא להזניח את בת הזוג.


תנאיו של הסכם מכללא


תנאי לקיומו של הסכם מכללא הוא קיומה של תלות שפיתח בן זוג אחד במשנהו שכן במקרה זה, פסיקת מזונות משקמים ישקפו את הסתמכותו של צד אחד על איתנותו הכלכלית של הצד השני.

כך הביא גם המלומד פרופ' שחר ליפשיץ בספרו "הידועים בציבור בראי התאוריה האזרחית של דיני המשפחה, (הוצאת "נבו"), תשס"ה – 2005 בעמוד 167 כותב:


"כאשר מדובר בידועים בציבור שהתקיים ביניהם דפוס של תלות כלכלית, משמעותה של הפסקה מיידית של המחויבות הכלכלית עם התערערות היחסים תהיה פגיעה קשה בבן הזוג או בת הזוג התלויים מבחינה כלכלית...נראה לי כי שיקולים של הגינות, הגנה על צדדים חלשים והנכונות המודרנית להגן על ההסתמכות, גם אם לא גובתה בהסכם מפורש, מחייבים לאפשר חיוב בעל אופי של מזונות משקמים גם במקרים של ידועים בציבור".


התנאים לפסיקת מזונות משקמים


כאמור, מזונות משקמים שולמים לצורך "הסתגלות" אשר שונים מהכלל החל בדין העברי- "עולה עימו ואינה יורדת" משמעות הדבר היא כי לא רמת החיים של התובעת לבדה היא הקובעת (כפי הדין האישי) אלא הצורך הממשי במזונות (שכאמור הינם לצורך הסתגלות) וככל שאלו יקבעו מהו היקפים.


בפסק הדין 1180/08 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] מיום 27.4.11, סעיף 72 לפסק הדין של השופט ניצן סילמן נקבעו מספר תנאים:

  1. משך הקשר

  2. היקף ההסתמכות

  3. היכולת הכלכלית של הצדדים

  4. כושר השתכרותם

  5. השתכרות בפועל

בפסקי דין נוספים מנו בתי המשפט פרמטרים נוספים ראו לדוג' בפסק דין תמ"ש 313-01-11 ס.ע נ' נ.א [פורסם בנבו] מיום 26.8.13, פסקה 26 לפסק הדין, שם קבע כב' השופט זגורי כי יש להביא בחשבון דפוס היחסים בפועל, תקופת/משך היחסים, האם נוצרה תלות כלכלית בתקופת היחסים, קיומם של ילדים משותפים, הפסדים או רווחים שנגרמו ליכולת ההשתכרות של בני זוג עקב הקשר, אופן חלוקת הרכוש המשותף ככל שחולק, גיל טוען למזונות, פוטנציאל ההשתכרות ולא כל שכן השתכרות בפועל. עוד נאמר שם בסעיף 27 לפסק הדין, כי תביעת מזונות משקמים אינה עומדת בחלל ריק ולא ניתן לנתקה מהמשבר ומהסכסוך המשפחתי והמשפטי בכללותו.


מזונות מן העיזבון

כאשר אחד מבני הזוג מת, זכאי יהא בן הזוג אשר נותר בחיים למזונות מעיזבון המנוח חרף היעדר הנישואים, בהתקיים מערכת יחסים של ידועים בציבור.(הגדרתם של ידועים בציבור ראו מאמרי פה: )

הערה חשובה- זכותו של בן זוג עומדת לו גם אם היה מסוכסך עם בן זוגו בחייו או חי בפירוד ממנו ובלבד שלא נשללה זכותו של בן הזוג למזונות בפסק דין ו/או בהחלטה, עוד בחייו של הנפטר. ובמילים אחרות על מנת לקבל מזונות מן העזבון יש חובה שעל בן הזוג המבקש אותם שיהיה בידו פסק דין הקובע כי הוא זכאי למזונות ובהעדר פסק דין לא יהיה זכאי המבקש לקבל מזונות מן העזבון.

הוראה זו מעוגנת בסעיף 56 לחוק הירושה הקובע כך:

"הניח המוריש בן זוג, ילדים או הורים והם זקוקים למזונות, זכאים הם למזונות מן העיזבון לפי הוראת פרק זה, בין בירושה עפ"י דין ובין בירושה עפ"י צוואה".


מזונות ידועה בציבור מן העיזבון

כאמור לעיל, אישה זכאית לקבל מזונות ידועה בציבור מבן זוגה לאחר פרידתם. בהתאם, החוק קובע כי ידועה בציבור זכאית גם לקבל מזונות מעזבונו של בן זוגה וזאת לאור סעיף 57(ג) לחוק הירושה הקובע:

"איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, זכאי הנשאר בחיים למזונות מן העזבון כאילו היו נשואים זה לזה."

בהתאם, ועל מנת לקבל מזונות מעיזבון של ידוע בציבור, יש לעמוד בתנאים המצטברים הבאים:

  1. בני הזוג לא היו נשואים זה לזה

  2. קיומם של חיי משפחה

  3. ניהול משק בית משותף- בפסיקה (ע"א 7021/93 בר נהור נ' עזבון המנוח אוסטרליץ ) נקבע כי "כאשר בני זוג חיים יחד במקום מגורים משותף, אין מקום להטיל ספק בקיומו של משק בית משותף, או לדרוש הוכחות בקיומו. כאשר בני זוג חיים יחד דווקא הטענה שהם לא ניהלו משק בית משותף אלא שני משקי בית נפרדים, היא הטעונה הוכחה"

  4. במועד הפטירה אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי למישהו אחר

הפרמטרים לקביעת גובה המזונות

בהתאם ל סעיף 59 לחוק הירושה, לצורך קביעת הזכות לקבלת מזונות ומידתם, על בית המשפט להתחשב, בין השאר, גם בנתונים הבאים:

(1) בשווי העזבון;

(2) במה שהזכאי למזונות עשוי לקבל מן העזבון כיורש על פי דין או כזוכה על-פי צוואה;

(3) ברמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות כפי שהיתה ערב מות המוריש, ובשינוי שחל בצרכיו של הזכאי עקב מות המוריש;

(4) ברכושו של הזכאי למזונות;

(5) בהכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא, ובלבד שלגבי בן-זוגו של המוריש לא יתחשב בית המשפט בהכנסתו מעבודתו או ממשלח ידו אלא במידה שהכנסה כזאת שימשה גם ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן-הזוג;

(6) במזונות שהזכאי יכול לקבל על-פי הסעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט–1959;

(7) לגבי בן-זוגו של המוריש — במה שמגיע לו על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, לרבות מה שהאשה מקבלת על פי כתובה.


בפסיקה (בע"א 398 , 530/80 שחר נ` שור לוי (2) 281) כב' השופט אור קבע בית המשפט:

בנקטו בסעיף 59 לחוק הירושה בלשון "יתחשב" ביקש המחוקק לבטא חוסר התלות שבין סוגי המשאבים הכספיים המנויים בסעיף 59 לבין התוצאה הסופית אליה יגיע בית-המשפט, לפי שיקול-דעתו, בין באשר להענקת המזונות ובין באשר לשיעורם.

מכאן, כי לבית המשפט שיקול דעת נרחב בהקשר לחלוקת העזבון. לדוג' במצב בו אין בנכסי העיזבון מספיק על מנת לספק את כלל הזכאים למזונות, ביהמ"ש יכריע עפ"י ראות עיניו מי יהא זכאי למזונות.


ההליכים


כדי לממש את הזכות לקבלת המזונות ידועה בציבור מהעיזבון, יש להגיש בקשה לבית המשפט לפני חלוקת העזבון, אם כי בית המשפט רשאי לקבל גם בקשה שהוגשה תוך 6 חודשים לאחר חלוקת העיזבון במידה שהתקיימו נסיבות שמצדיקות זאת. בית המשפט רשאי לפסוק את המזונות באופן רטרואקטיבי והחל ממות בן הזוג, ואף לפסוק מזונות זמניים. כך קובע סעיף 60 לחוק הירושה:


60. בקשה לקביעת המזונות

(א) בקשה לקביעת מזונות תוגש לבית המשפט לפני חלוקת העזבון; אולם בית המשפט רשאי להיזקק לבקשה שהוגשה תוך ששה חדשים לאחר חלוקת העזבון אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.

(ב) בית המשפט רשאי לפסוק מזונות למפרע החל ממות המוריש; וכן רשאי הוא לפסוק מזונות זמניים עד לגמר בירור הבקשה.

(ג) (בוטל).




יש לכם שאלה? מתלבטים מה לעשות?

מוזמנים להתייעץ איתי בשמחה!




Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating
7K3A8106_edited.png

פנייתך התקבלה בהצלחה.תודה על זמנך!

הזמינו שיחת ייעוץ ראשונה ללא עלות

bottom of page