הצמדת מזונות למדד

תוכן עניינים

הצמדת מזונות למדד

במאמר זה נדון בנושא של הצמדת דמי המזונות למדד (להלן: "הצמדה למדד") המחירים לצרכן, חשיבותה של ההצמדה, אופן חישובה ואופן גבייתה.
בדרך הילוכנו במאמר זה, נדון בשאלה האם אי גבייה של ההצמדה לתקופה העולה שנתיים ימים מחייבת, בדומה לתביעת מזונות פניה לבית משפט לשם קבלת אישור לגבייה.
כידוע, בכל פסקי הדין (ולעיתים אף בהסכמי גירושין) מוצמדים דמי המזונות (ולעיתים גם דמי המדור) למדד המחירים לצרכן.

מדד המחירים לצרכן – מהו ומה חשיבותו?

מדד המחירים לצרכן הוא אחד מהמדדים הבודקים את השינוי ברמת המחירים של סל מוצרים ושירותים אותם אנו, הצרכנים צורכים.
למדד זה חשיבות רבה בקביעת דמי המזונות שכן, דמי המזונות המשולמים מותאמים בערכם לסל המחירים הרלוונטי אותה עת. ככל שסל המחירים יעלה צריך לעלות גם בהתאמה את דמי המזונות ומכאן ההצמדה.
יש נטייה לכאורה להמעיט בהצמדות אך מתיקים רבים אותם מנהל משרדי עולה כי הסכום המצטבר לאורך השנים יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים! זה סכום כסף משמעותי ביותר שכדאי ומומלץ שלא להתעלם ממנו!

חישוב הצמדות למדד

הדרך לדעת איך מחשבים הצמדת מזונות למדד איננו מסובך וניתן לערוך את החישוב דרך מחשבון הצמדת מזונות למדד המוצע באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
אופן החישוב משתנה בהתאם לכמה פרמטרים:

א. הרכיב אותו מצמידים (מזונות או מדור או שניהם)
ב. מהו מועד ההצמדה.
ג. משך אי ההצמדה שבגינה מבקשים את ההשבה
ד. מהו מדד הבסיס ממנו מחשבים.
הערה חשובה!
כשעורכים הצמדה אף פעם לא לוקחים בחשבון את הירידה רק את העלייה!
עקרונית, החישוב איננו מסובך אך מומלץ להיוועץ עם רואה חשבון או בעל מקצוע בתחום על מנת להימנע מטעויות חישוביות.
ככל והסכם "שותק" לגבי המועד הבסיס יש לחשבו ממועד מתן פסק הדין או ממועד ההסכמות שלגבי המזונות.

לא קיבלתי את ההצמדה – מה עושים?

במצב בו דמי המזונות משולמים ללא הצמדה או במצב בו ההצמדה היא חלקית (הסכום נמוך ביחס להצמדה) או במצב בו ההצמדה היא לסירוגין מוצע, ראשית כל, לפנות לצד המשלם ולהסב את תשומת ליבו לכך.
בהעדר תגובה מתאימה, או לחלופין מחלוקת לגבי ההצמדה וגובהה יש (ככל וישנם הסכמות) לפנות לבעל מקצוע מתאים על מנת לערוך תחשיב מתאים.
דוגמה לתחשיב שנעשה באמצעות טבלת אקסל על פי המחשבון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (מחשבון הלשכה)

בטבלה ניתן לראות שסכום הקרן (דמי המזונות) עמד על 2500 ש"ח בחודש כאשר תחילת החישוב (יום פסק הדין או יום בו הוסכם על תחילת התשלום) הוא מאי 2017 ניתן לראות שההצמדה בחודש זה עמדה 7.5 שקלים אף עם עליית יוקר המחייה והעלאת מדד המחירים לצרכן עלו באופן משמעותי (כמעט כפול) דמי המזונות לסך ניכר של אלפי ש"ח.
בהנחה ואין הסכמות עם הצד השני ניתן לפתוח תיק הוצאה לפועל בגין התשלומים שלא שולמו כלל או שולמו בחסר.
חשוב מאוד לערוך תחשיב נכון ומדויק! כמו כן, חשוב ביותר לדעת את אופן פתיחת התיק.

אי תשלום מעל שנתיים- פנייה לבית המשפט?

בסעיף 11 ל- חוק תיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט – 1959 נקבע כך:
סייג למזונות בעד העבר
סעיף 11(א) תביעה למזונות שהוגשה כעבור יותר משנה לאחר התקופה שבעדה הם נתבעים, רשאי בית המשפט לדחותה בשל כך בלבד, אם לא ראה טעם סביר לאיחור.
(ב( מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט.
בפסיקה התעוררה השאלה האם דיני ההצמדה דומים במהותם לדמי המזונות וממילא יש לפנות לקבל אישור מבית משפט אם דמי ההצמדה הנדרשים הם מעל לשנתיים?
בטרם נדון בשאלה זו ונכנס בעובי הקורה יש להקדים מספר מילים על הנושא.
כאמור, מזונות שלא התחילו לפעול לגבייתם תוך שנתיים לאחר התקופה שבעדה הם נפסקו, אין לגבותם אלא ברשות בית המשפט.
מלשון הסעיף, ובוודאי מאופן ניסוחו עולה באופן מפורש שרק בגין דמי המזונות שלא נגבו שנתיים ממועד פסק הדין אז יש לפנות לבית משפט לשם גבייתם.
הטעם לכך הובא בפסיקות רבות של בתי המשפט והוא נעוץ בצורך לשכנע את בית המשפט מדוע לא נגבו דמי המזונות למעלה משנתיים.
בפסיקה נקבע כי מזונות ילדים אינם זכיה, אלא נועדו למען סיפוק צרכיהם. עסקינן בצריכה מידית אשר בלעדיה לא ניתן לאפשר קיומם. לכן, לאור חשיבותם, ראה המחוקק להעניק להם קדימות ודיני אכיפה מיוחדים; לאור בהילותם- גם הסעדים המשמשים לאכיפתם יכול ויהיו קיצוניים.
ומן הכלל אל הפרט- משעה שלא נדרוש דמי המזונות, כאשר אלו נועדו לספק את צרכם המיידי, אינם יכולים להמתין זמן כה רב, והמתנה שכזו מעידה שצרכיהם סופקו.
כך סיכם את הדברים כב' השופט זגורי: (תמ"ש (נצרת) 6929-04-13 ש.מ נ' א.ד)
"בין אם מדובר היה בהסכמה שבשתיקה ובין אם בהסכמה מפורשת ובין אם הסכמה בהתנהגות, העובדה שבמשך כל תקופת "הנזקקות" לא עתרה הנתבעת ללשכת ההוצאה לפועל לבצע חיובי המזונות מדברת בעד עצמה ומלמדת, כי הסכימה לכך שהמזונות לא ישולמו לה. מדובר על הסכמה או ויתור על גביית מזונות שיש מקום ליתן להם תוקף שיפוטי, בייחוד שעה שהצדדים היו בעת ההסכמה/ויתור יריבים לכל דבר וענין.
לצד האמור, צריך לשים לב שלא אחת עולים בפני בית המשפט טענות בדבר אי התשלום החל מפציעה בתאונה דרך מעבר דירה וכל בטענות האישה לחשש מאלימות.
זהו איפא הטעם בתמצית לכך שהדורש מזונות לאחר שנתיים שלא החל בגבייתם יידרש לקבל את אישור בית המשפט.

האם דין המזונות כדין ההצמדות?

לאחר שראינו את הטעם בפנייה לבית המשפט נשאל האם טעם זה נכון גם לגבי ההצמדה?
נראה את הדברים להלן:
תמ"ש (קריות) 44163-12-15 דן כב' השופט סילמן האם: " מקום בו הפרשי המזונות נובעים מקיום חלקי, כגון אי הצמדה, קבלות קטנות, וכיו"ב, ומקום בו ההפרש קצוב וניכר לעין, אין צורך בהפניה לאישור ביהמ"ש; מאידך- בכל מקום בו מתעוררת סוגיה ראייתית, קושי שמא הצדדים הגיעו להסכמות חדשות שיש לבחנן בראייה רטרואקטיבית, מקום בו לא בוצעה גבייה שנים ארוכות, יש להפנות הצדדים לביהמ"ש, בהליך מהיר יחסית, על מנת שאלו ימציאו אישור לגביית החיוב, בין אם חל עליהם דין אישי ובין אם לאו."
בהמשך פסק הדין ערך כב' השופט סילמן הבחנה בין אי תשלום כלל, המעלה קושייה כיצד התקיים הצד שאמור היה לקבל מזונות, ומדוע לא גבה (כאמור לעיל) לבין מצב בו היה "תשלום חלקי" אך ללא הצמדה למדד או בחסר, כשהפער אינו שנוי במחלוקת.
השופט סילמן נימק עמדתו בכמה סיבות:
א. ראשית, לא אחת נוהגים אנשים על פי סכומי בסיס, ורואים בכך תשלום "תקף", מבלי לדעת כי יש להשלים הפער; התנהגות אנושית זו שונה מהותית מהתנהגות בה נוהגים אנשים עת לא מבוצע תשלום כלל.
ב. שנית- במצב של תשלום חלקי- חלוף השנים אינו מלמד על וויתור ואינו יכול לנבוע מהסכם "חדש" המאיין את החיוב, ומשכך, יש להתיר גבייה במציאות כגון דא. אין קושייה ראייתית.
ג. שלישית- במצב דברים בו התשלום החלקי אינו שנוי במחלוקת, הנטייה תהיה ממילא להתיר גביית ההפרש, שכן אין מחלוקת בדבר קיום החיוב לאותה תקופה.
ד. רביעית- ניתן למצוא גם עיגון לשוני באבחנה בין מזונות שלא שולמו כלל ובין מזונות ששולמו באופן חלקי; לפי סעיף 11, תקופת ההתיישנות מתייחסת למזונות "שלא התחילו לפעול לגבייתם" ובמקום בו נגבו סכומים חלקיים (בוודאי באופן רציף) לא החל מניין התקופה.
מדבריו עולה איפא כי מקום בו הפרשי הצמדה וריבית מובעים מקיום חלקי, כגון אי הצמדה, קבלות קטנות וכדומה, ומקום בו ההפרש קצוב וניכר לעיין הרי שאין כל צורך בהפניה לבית משפט ולרשם הוצאה הפועל הסמכות לאשר גם אם לא החלו בגבייתם בחלוף שנתיים.

יש לשים לב להבחנה חשובה!
פסק דינו של כב' השופט סילמן מדבר על מצב בו אין קושי ראייתי וממילא ובהעדר מחלוקת לגבי הסכום הרי שהנטייה תהיה שלא לפנות לבית משפט.
ברם, ובמקום בו ישנם קשיים (למשל התנגדות מצד המשלם בטענת פרעתי) אזי הרשם יעביר את הבקשה לבית משפט וידרוש את הכרעתו בנושא בגין התקופה של מעל שנתיים (עד שנתיים זה בסמכותו הטבועה של הרשם והוא יכול לאשר גם בלי אישור בית משפט).
בכל מקרה צריך לדעת שהכל תלוי נסיבות ולכל רשם הוצאה לפועל יש סמכות שבשיקול דעת אם להפנות או לא להפנות. וזה אחד הטעמים מדוע הדברים צריכים לעשות בזהירות ובמיומנות.
ההסבר להלן מחדד, ביתר שאת, את החובה להיות מדויקים עד כמה שניתן בחישוב ההוצאה החסרה. שכן, כל אי דיוק קטן יוביל לתגובה מהצד השני שתגרור בעקבותיה הליך נוסף בפני בית המשפט.

הצלחות המשרד

1. נתקבלה תביעת זוכה לגביית מדד 11 שנה אחורה.
2. נתקבלה תביעת זוכה להגדלת קרן החוב בגין הצמדה שלא שולמה כלל משנת 2017.
3. ביצענו בהצלחה עשרות רבות של חישובי אקסל של הצמדות – בזכות תחשיבים אלו הצלחנו לגבות עשרות אלפי ש"ח לטובת הזוכה.

דוגמאות לפסקי דין והחלטות:

1. בתיק עבור גביית מזונות ולאחר תחשיב מדויק שערך המשרד הגדלנו את החוב ב- 149,757 ש"ח:

2. בתיק אחר התקבלה עמדת הזוכה וקרן החוב הוגדלה ב- 8,277 ש"ח:

3. בתיק אחר שבו נתבקשה הגדלה על תקופת של 11 שנה קיבלה הרשמת את עמדתי שלא נדרשת הפנייה לבית משפט והתיק הוגדל בעשרות אלפי שקלים:

 

משרדנו ערך עד היום עשרות תחשיבים אשר הניבו ללקוחות המשרד במצטבר מאות אלפי ₪ – יש לכם שאלה אנחנו פה בשביל לסייע פנו אלינו עוד היום

לייעוץ ופרטים נוספים חייגו

או השאירו פרטים

עו"ד רפאל אוחנה הינו משרד בוטיק, מודרני ונעים המציע שירותים משפטיים ברמה הגבוהה ביותר והוא מתמחה בהגנת הפרטיות, אבטחת מידע, סייבר, דיני חברות וליטיגציה אזרחית מסחרית.

שירותי המשרד
נושאים קשורים