בית משפט לענייני משפחה

בית משפט לענייני משפחה, הוא בית משפט ייחודי שהוקם על מנת לדון בכל הקשור לענייני משפחה, למעט הליך הגירושין אשר מצוי במסגרת ייחודית של בית הדין הרבני.

בחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה – 1995 הוגדרו סמכויות בית המשפט לדון בנושאים אלו: 

1. תובענה למזונות או למדור;

2. תובענה לאבהות או לאמהות;

3. תובענה בעניין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991;

תובענה לפי חוקים אלה:

4. חוק גיל הנישואין, התש"י-1950;

5. חוק השמות, התשט"ו-1956;

6. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ;

7. חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963;

8. חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו;

9. חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969;

10. חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973;

11. חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981;

12. חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991.

13. חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996;

צריך לדעת, שלבתי הדין הרבניים ישנם סמכויות מקבילות לבית המשפט לענייני משפחה. בית הדין הרבני מוסמך לדון לדוג' בתביעת מזונות ילדים או פירוק שיתוף והסדרי שהות. 

מקובל לכנות סמכויות מקבילות אלו בשם – מרוץ הסמכויות (מונח משפטי המתאר מצב בו צד אחד פונה ראשון לערכאה שנראית לו מתאימה כך שהוא זה שקובע למעשה איזו ערכאה תדון בתביעות).

ייחודיות בית המשפט לענייני משפחה. 

מטבע הדברים, מאחר ובית המשפט לענייני משפחה עוסק בתחום המשפחה אזי הדיונים בו יותר מורכבים ורגישים מאוד. אופן ההתנהלות בבית המשפט לענייני משפחה הוא שונה במהותו מבתי משפט אחרים. 

בית המשפט לענייני משפחה נעזר תכופות במומחים ממגוון תחומים החל מעובדים סוציאליים, פסיכולוגים, יועצים, שמאים, אקטוארים ועוד מומחים מתחומים שונים.

הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה מתנהלים ב-"דלתיים סגורות" וזאת על מנת לשמור על חיסיון המתדיינים בו ועל הסוגיות הרגישות הנדונות בו. 

על החשיבות הרבה בייצוג מתאים

כאמור, ובשל האופי המיוחד של בית המשפט לענייני משפחה, ובשים לב למורכבות הסוגיות העולות בו ישנה חשיבות רבה ביותר של הכרת החוק והפסיקה והתאמתה למקרה הנדון. 

הסוגיות הרגישות הנדונות בבית המשפט לענייני משפחה דורשים לצד הבנת החוק והפסיקה גם רגישות גדולה וניהול אסטרטגיה נכונה. 

עניינים הנדונים בבית המשפט לענייני משפחה

1. תביעה למזונות ילדים ולמדורם – עם התחלת הליך הגירושין לכל צד יש אפשרות להגיש תביעה למזונות הקטינים וכן למדורם. 

2. תביעה לפירוק שיתוף ואיזון משאבים – תביעה בה נוקט אחד הצדדים בעתירה לבית משפט שיקבע את אופן חלוקת הרכוש והזכויות של הצדדים עם פקיעת הנישואים.

3. תובענה לאבהות – תובענה הצהרתית שמטרתה לקבוע שגבר מסוים הוא אבי הקטין. בסיום ההליך נותן בית המשפט לענייני משפחה פסק דין הצהרתי בו הוא מצהיר שהנתבע הוא אבי הקטין או לא.  להצהרה זו יש השלכות רבות מבחינת זכויות וחובות למשל אם ייקבע כי הנתבע הוא אבי הקטין אזי תוכל האם להגיש נגדו תביעת מזונות ומדור. דוגמא נוספת אם ייקבע כי הנתבע הוא אבי הקטין אזי לקטין יש זכויות בעיזבון האב לאחר מותו.

4. תובענה בעניין החזרתו של קטין חטוף – תובענה המוגשת בהתאם לחוק אמנת האג (החזרת יחדים חטופים), תשנ"א – 1991. התביעה מוגשת על ידי אחד ההורים לבית המשפט כנגד ההורה השני שלקח את הקטין מחוץ לגבולות המדינה. זוהי תביעה מורכבת ולא פשוטה ונדרש ידע רב ומעשי בנושאים אלו. 

בית דין רבני

בית הדין הרבני הינו סמכות שיפוטית הנוהגת על פי הדין העברי וההלכה היהודית. כך, במקרה של נישואין בין יהודיים בית הדין הרבני הוא היחיד שיש לו סמכות לדון בשאלת הגירושים.

לצד זה, לעיתים צדדים מביאים לפתחו של בית הדין סוגיות נוספות שידון בהם אגב הליך הגירושין לדוגמא הסדרי שהות שבין צד לקטינים, פירוק שיתוף, מזונות וכיוצא בזה. 

מטבע הדברים, ולאור ייחודיות של בית הדין הרבני כבית דין המושתת על הדין העברי נדרשת הבנה רבה ומעמיקה של ההלכה והדין ההלכתי.

על עורך הדין לדעת את ההלכה ולדעת להתאים אותה למקרה שלו. בבית הדין כל תביעה היא בהתאם לנסיבותיה כך ייתכן שאישה תזכה בכתובה ובתיק אחר לא. במקרים רבים בהם עסק המשרד נוכחנו לראות כי עורכי הדין שלא היו בקיאים בעילה ההלכתית הנכונה חרצו את גורל התיק ומשכך, חובה על עורך הדין להיות בקיא היטב בפסיקה ההלכתית. 

סוגיות הנדונות בבית הדין

1. תביעת כתובה – תביעה בה עותרת האישה למתן כתובתה. על האישה יהיה להוכיח כי היא זכאית על פי ההלכה לכך שבעלה יחויב בכתובתה.

2. התנגדות לתביעת כתובה – כתב הגנה בו הגבר נדרש לתת התייחסותו לתביעת הכתובה. על הגבר יהיה להבין היטב את ההלכה ומכוחם לטעון לשלילת כתובה האישה. 

3. מזונות ילדים – בדומה להליך בבית משפט לענייני משפחה גם לבית הדין מסורה הסמכות לדון במזונות ילדים אם כי, הפסיקה כיום איננה חד משמעית לעניין זה ובכל מקרה בו נפתח תיק למזונות ילדים והצד השני אינו מעוניין הרי שעליו להגיש תגובה בה יתנגד מפורשות לסמכות בית הדין לדון במזונות ילדים. 

כאמור, ייצוג בבית הדין הרבני מעצם טיבו וטבעו דורש ידע הלכתי רחב היקף. על הטוען לדעת את ההלכה הרלוונטית, העילות לתביעה וכן להכיר היטב את הספרות התורנית העניפה. 

לסיכום, ייצוג בבית הדין הרבני יכול להיעשות גם על ידי עורך דין אשר לו הידע הרלוונטי בספרות ההלכתית. יתרון הידע במקרים אלו הוא עצום ולא אחת נתקלים בכתבי טענות / תגובות שמעידות על חוסר הבנה בסיסי בדין העברי.